ארץ חדשה

גשם כבר יורד וזה חורף
תל אביב חסומה וגם חיפה.
שב ילד שב,
אני אומר לך שב
ושנינו נוסעים בדרכי עפר.
מביט מבעד לזגוגית,
יש לנו ארץ למה עוד אחת,
בחוץ שקיעה של יום שני,
וערבים מתפללים כי איזה חג.
חבר למן מסע כזה בחורף מסתכל בי.
רגליו קצרות אבל ראשו חכם
שנינו במנוסה, הכל פה זז, אומר לי
אתה גם אבא, אתה גם בן אדם.
מביט מבעד לזגוגית,
עיניים יש לו רגישות, כן כן.
מוזר איך האויב הזר
נראה לו אנושי וגם פוחד.
יש לי אישה, זאת אמא שלך
ניסע, ניסע, אולי נגיע עד מחר,
אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים,
לא נגיע לארץ חדשה
לא נגיע, נגיע, נגיע לארץ חדשה.
שתי כבשים עולות על אם הדרך
לא נדרוס אותן, אנחנו לא דורסים.
שב ילד, שב.
אני אומר לך שב.
חלב בשפע זה לא אומר ניסים,
הוא שולף מצלמה של כיס,
הוא חושב שגן העדן מדוייק
הוא מכחיש שקר לו שמפחיד
ומצלם כדי שנזכור מה שהיה.
קראתי בעיתון על אחת בת מאה,
שכל חייה עשתה מעשים טובים.
שב ילד, שב.
אני אומר לך שב.
לא כל האנשים נולדו רעים.
מזמן, היא מתה די מזמן
אביך הוא ימות גם יום אחד.
לא, גן העדן לא קיים,
אולי קיימת ארץ חדשה.
יש לי אישה, זאת אמא שלך...
גשם כבר יורד וזה חורף
פעם זה הכל היה ורוד,
שב ילד, שב למה להתרפק
משהו חורק בזיכרון.
מביט מבעד לשלטים,
עיניים יש כדי להסתכל.
תגיד שואל אותי האם,
האם יתנו לנו בכלל להיכנס.
חברים למן מסע כזה בחורף כבר חסר לי,
אבי ישן, זקן ומסתגר.
איתו הלכתי דרך העיניים שכבר אין לי
עכשיו ילדי שלי איתי הולך.
מביט מבעד לזגוגית,
יש לנו ארץ - למה עוד אחת?
בחוץ שקיעה של יום שני,
בפנים אני והוא כמו איש אחד.
יש לי אישה, זאת אמא שלך...