Yedidi

יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ חֲנוֹתְךָ בְּבֵין שָׁדַי
וְלָמָּה מְכַרְתַּנִי צְמִיתוּת לְמַעְבִידָי
הֲלֹא אָז בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה רְדַפְתִּיךָ
וְשֵׂעִיר וְהַר פָּארָן וְסִינַי וְסִין עֵדָי
וְהָיוּ לְךָ דוֹדַי וְהָיָה רְצוֹנְךָ בִּי
וְאֵיךְ תַּחֲלֹק עַתָּה כְּבוֹדִי לְבִלְעָדָי
My friend have you forgotten resting between my breasts?
Why have you sold me to my enslavers for aye?
Then, upon an orphaned land have I not chased after you?
Seir, and Mount Paran, and Sinai, and Sin — my witnesses
For you were my love, and I was given to your will
And now, will you bestow your honor upon others?