Gvulot Higayon

את בגוף שלי
את בין הקירות שלי
את בין השתיקות השירים והעצב
את הגבול שלי
לחיות או למות שלי
את המחוג שמכתיב לי את הקצב
היית בגשם איתי בשמיכות
ובימים שאהבנו פחות
אני לא עזבתי אותך לשניה
את הסתיו שלי
את כל העונות שלי
וכשבלילות לפעמים את הולכת
המנגינות שלי וכל המילים שלי
נופלות מגופי כמו עלים בשלכת
ואמרו כל דבר על חיי
שירדה דעתי מעליי
אולי קצת שכחתי... גבולות הגיון
ואני חושב קצת על הלב שלך
וכמה קרה לפעמים המתכת
בוקר ולילה עוברים בשעון שלי
ולא מאמין שנתת לי ללכת
ולי נשאר להמשיך לקוות
שכואב לך אולי לפחות
כמו שכואב לי.. .מאז שעזבת
ורק אדיוט יחכה לך עכשיו
כשהגשם לא חס על פניו
חיכיתי לשמש... שקצת תחמם