השפיות שלי

פרצוף מרוח באיפור מלא עשן כלום לא ברור
אני יושב בבר שבור כמו השירים שלי
אני אומר לו נו תמזוג, טוב שהברמן פסיכולוג
הוא מדבר ואז מכין לי תתרופה שלי
ואיך בסוף כל יום אני תמיד נגמר
כבר שכחתי איך לישון כשאין סחרחורת
אני עבד ללילות עד שאני נסגר
אבל בטוח שארגיש את זה בבוקר
כמה כוסות כמה שביר אני הולך
רב עם השפיות שלי איך אני חוזר איתה  הביתה
מה להיות מה לא להיות אני שואל
כמו ציפור שבורת כנף רק חולם שאני עף למעלה
אווואווואווואווו
אז מה בעצם הסיפור אני יודע שאסור
אנלא חזק מספיק לכל המלחמות שלי
אני מזכיר לי לא לדאוג כי כל אריה צריך לשאוג
הכל זמני לא רציני כמו השקרים שלי
ואיך בסוף כל יום אני תמיד נגמר
שיגעון שכבר הפך אצלי מסורת
אני עבד ללילות עד שאני נסגר
ובטוח שארגיש את זה בבוקר