אוטובוס אחרון לחיפה

והימים הופכים קשים
רוב הזמן אני למטה
עולה על האוטובוס האחרון לחיפה
הכביש מתפתל
הנה חזרתי הביתה
אבל הבית ריק אין אף אחד
ואין בו אותך
געגועים געגועים
האם אתה מאושר
מה אתה עושה בחיים?
ואם טוב לך עכשיו?
תראה החורף מתקרב ולגשם יש ריח
יש לו טעם של אושר
ואין בו אותך
אני חושבת עליך
בכל יום כל הזמן
הימים האחרונים היו קשים לי כל כך
אולי ויתרתי על עצמי
יותר מידי בקלות
אתה המשכת לחיות
אני נשארתי למות
אז התחלתי ללמוד
ושכרתי דירה
פתאום טוב לי בלעדיך
וזה מפחיד נורא
אולי עדיף המרחק,
מסתם להיפגע
וחיכיתי המון
ולא באת אתה
ולא נשאר פה כלום...
לא השארת כלום...
להישבר להיגמר להתעורר ואז לקום וללכת
ולא יכולתי ופחדתי לאבד אותך
ולוותר להתעוור להשתכר להיסחף עם הזרם
ולא תהיה לנו אף פעם עוד כזאת אהבה
ואיך היינו עושים אהבה
היית חוזר מהצבא
מחכה לך בשער שתרד בתחנה
היה לך ריח מבושם שאיש לא מכיר
וטעם אסור
כמו של לילה
כמו שיר
ואז הגיעו אחרים
היה לי כיף כ"כ לשכוח
הכמויות של השקרים
מתרוצצות אצלי במוח
אולי אף פעם לא הייתי
מי שחשבנו שאני
מר פה ומוכר פה
במראה ממולי
ולא נשאר פה כלום...
לא השארתי כלום...