גדל לי קצת זקן

לפני כמה שנים כשהייתי ילד
לא מוכן לעולם וכולם
לא אכלו אותי.
אני יושב לבד, כולם כדורגל
מי זה המוזר הזה בראי?
אנלא בעניינים, איך בכלל פונים?
חבר'ה צוחקים.
וחלום שלי שנהיה חברים.
אהה שכח מיזה ת'לא מספיק גבר
ובלב שבר. מתגברים..
ואז הדביקו לי שמות, לא חשוב..
כמעט שכחתי איך קוראים לי.
תמיד אהבתי תלילות,
הייתי שר, כותב שעות עד שיום אחד קצת השתניתי.
גדל לי קצת זקן על הצלקות
ולמילים שלי התאמתי מנגינות.
הגיטרה היא זאת שפתרה לי בעיות
כמה בעיות, כמה בעיות, כמה..
רוב הזמן לבד, ארבעה קירות
ככה מהצד, למדתי איך לשחות.
אף פעם לא שכחתי מה אני צריך להיות
מה צריך להיות
לפני כמה שנים,
נער בבית ספר.
לא אוהב הפסקות
רב מכות והבעיות
תמיד רדפו אותי
גם לבד בחדר
מה כבר לא בסדר עם עצמי?
ואז התחילו השטויות
חסכים.
לפצות כי לא הייתי
אז התמכרתי ללילות,
למסיבות לבעיות
עד שיום אחד קצת השתניתי.